אין לאן לברוח: ההורים והילדים שנכנסים לקניון כדי להימלט מהחום, מוצאים את עצמם מתמודדים מול גל הדף של דוכני ענק: תיקים צבעוניים, עטים מדוגמים ומחברות ממותגות בכל הצורות והגדלים.
כשתחילת שנת הלימודים נותנת את אותותיה, אתם לא יכולים לחמוק מההצפה. הילדים, מצידם, נצמדים מוקסמים אל ההיצע האינסופי, לא יודעים מאיפה להתחיל ורוצים את זה ואת זה ואת זה.
אני עוד זוכרת את הימים שבהם הוצאתי על ספרי לימוד חדשים למעלה מ-2,000 שקלים בשנה. היו לי בבית שלוש תלמידות תיכון, כל אחת בחרה במגמה אחרת ולכל אחת נדרשו ספרי לימוד שונים. משום מה נראה היה לי אז שלקנות להן ספרים חדשים זה יותר חגיגי ויותר אסתטי, והרי לילדים שלנו מגיע הכל והכי טוב.
אחרי שלוש שנים בהנהגת ההורים בעיר מגוריי, הצלחנו להחזיר את השפיות והפרופורציה ולהכניס לבתי הספר את פרויקט השאלת הספרים דרך משרד החינוך, בעלות של 280 שקלים לשנה לתלמיד.
גם אם לחלק מההורים היה בהתחלה קצת קשה, מרביתם הפנימו את התועלת והבינו ששום דבר לא קורה אם לומדים עם ספר קצת מלוכלך. זה מונע בזבוז כספים משווע וגם עוזר לאיכות הסביבה.
אם בישוב שבו אתם מתגוררים עדיין לא אימצו את הפרויקט הזה, התנדבו להנהגות ההורים, פנו לעירייה ואל תוותרו. פשוט הכניסו אותו לעיר. הוא חסכוני, נוח, ערכי, חינוכי וידידותי לעצי היער.
ומה באשר לדוכני הענק שמסתערים עלינו במלוא רבגוניותם, צבעוניותם ומחיריהם?
הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעמוד מולם בגבורה:
צאו לקנות ציוד לבית הספר רק אחרי שהילדים יסיימו לעשות סדר במגירות ויבדקו מה נשאר מהשנה הקודמת. אין שום סיבה לקנות הכל חדש כשהקלמר עדיין נקי ושלם וכשיש אינסוף טושים, עפרונות ועטים תקינים שמתגלגלים במגירות ללא שימוש.
מחברות ישנות לא צריך מיד לזרוק. לפעמים תולשים שלושה ארבעה דפים ומשתמשים בהן שוב.
יש פערי מחירים גדולים בין סוגי המוצרים והמותגים. ציוד משרדי בדרך כללך הולך לאיבוד יותר מהר מאשר מתקלקל. אז תחשבו חסכוני.
לעיתים הזמנת מוצרים באינטרנט בזמן יכולה לחסוך את הקנייה האימפולסיבית, שבה הילדים רואים דברים 'מגניבים' בחנות ולא מצליחים לעמוד בפיתוי. תכננו מראש. זה יוצא זול יותר.
הזהרו מקנייה חברתית ("אבל לכולם יש"). מדובר במגיפה מוכרת ומקובלת בגילאי בית ספר, אבל בגדול, זהו סחף שלילי שפוגע בכיס ומביא מעט מאוד תועלת.
דברו עם הילדים שלכם מבעוד מועד (בבית, לא במעמד הדוכן בקניון). אפשר להחליט מראש על שניים, שלושה דברים מיוחדים ויקרים שנקנה. לגבי השאר – הציבו גבולות.
דברו איתם במספרים. תנו להם תקציב לקניית המוצרים הכיפיים שהם רוצים. זה יכניס אותם למסגרת וגם ייתן להם שיעור בניהול תקציב.
תיק חדש? אין שום הצדקה לא מבחינת שימוש ובטח שלא מבחינה ערכית לקנות תיק כל שנה. מדובר בפעולה שנובעת מיצר בזבזני של קנייה עם העיניים, לא עם ההיגיון. אפשר לעצור את זה ועל הדרך גם לחנך את הילדים לצניעות ופרופורציה.
מימיות שתייה צבעוניות וקופסאות לכריכים? בדרך כלל הקופסאות הלא ממותגות עולות פחות. ובכלל, שווה לשאול: אנחנו באמת צריכים את זה? לפעמים מתלהבים בהתחלה אבל לא משתמשים. אז תנו מחשבה נוספת לפני שאתם קונים.
תלבושת בית הספר עשתה לנו סדר בארון, אבל זה לא שצמצמנו את סעיף ההוצאות על הבגדים. אז אם הילד שלכם נשאר באותה המידה ויש לו עשר חולצות בארון, אין באמת הצדקה לקנות לו נוספות, גם אם יש מבצע של שבע חולצות ב-100 שקלים.
עדנה קורן, אמא לארבע בנות, מנכ"לית אודם, חברה לפיתוח עובדים ומנהלים, שעוסקת גם בהכשרה בעולם החינוך. http://www.odem4u.co.il/השתלמויות-למורים
