בעלי אולמות שמחה מכל הארץ פתחו השבוע בשביתת רעב, בפתח משרד ראש הממשלה בירושלים, בדרישה שהממשלה תקבע מתווה ברור לחזרת ענף האירועים לפעילות מלאה. אחד מהמוחים הוא ישי חן, מנכ"ל אולמות הנסיכה במפרץ חיפה.
1 צפייה בגלריה
לא פוחד לשבות רעב. שי חן
לא פוחד לשבות רעב. שי חן
לא פוחד לשבות רעב. ישי חן
(צילום: נחום סגל )
המתחם שלו כולל שלושה אולמות, ובימים כתיקונם, מועסקים בהם כ-200 עובדים, שכולם הוצאו לחל"ת בתחילת המשבר. רק עובדי הנהלת החשבונות המשיכו בעבודה, כדי לספק פתרונות לעובדים ולספקים.
"המשבר החל אצלנו עוד לפני שהטילו מגבלות", אומר חן. "אנחנו עורכים גם אירועים לגופים גדולים כמו בנקים, עיריות ומפעלים, ואלה, מחשש שהעובדים יידבקו, ביטלו את כל האירועים כבר בתחילת מרץ. למשל בתי הזיקוק ביטלו אירוע של 1,200 עובדים. מאז אנחנו באפס פעילות.
רק לאחרונה החזרתי לעבודה את סמנכ"ל השיווק, שיוכל לתת תשובה למי שרוצים להזמין אירועים. התקופה הזו לא רק עלתה לנו 10 מיליון שקל, שפשוט התאדו - זוגות לוקחים טווח ביטחון, מזמינים אירועים מחודש מרץ שנה הבאה וצפונה. בחודשים הקרובים יש סגירות מועטות, אולי 5-6 אירועים בשבוע, כשאנחנו רגילים ל-20 אירועים בשבוע".
נכון לעכשיו אפשר רק אירועים קטנים וזה הפסדי עבורכם.
"אנחנו לא יכולים להמתין יותר, יש עובדים במצב קשה, ולא הכל זה כסף. יש לנו גב, אנחנו נוכל להתקיים, אבל יש אולמות קטנים שללא מתווה ברור, לא יוכלו לחזור ולפעול. חזרנו להפעיל את הקייטרינג שמספק אוכל מוכן לסופי שבוע, ובכל מקרה נפתח, גם אם זה יהיה לאירועים של 50 אנשים במרפסת. אני יודע שאני הולך להפסיד בטווח הקצר".
איך הגעתם להחלטה לשבות רעב?
"זו הדרך שלנו להביע את הכאב הזה, שאגב, הוא לא רק שלנו, אלא גם של 25 אלף זוגות שרוצים להתחתן ולא יכולים לסגור כלום. המדינה ידעה להתייחס לכולם - לקניונים ולעסקים, רק לגבינו אין החלטה. יש פה מאות אלפים שממתינים להכרעה. שיגידו כבר מה קורה.
"יש פה עובדים שדמי האבטלה שמקבלים בחל"ת לא מספיק להם לשבוע לאוכל. רבים באים לעבוד אצלי כדי להשלים הכנסה, או סטודנטים או עובדים שמועסקים במקום אחד עד 17.00 ובאים לעבוד אצלי עד חצות, כדי שיוכלו לשלם שכר דירה ואוכל".
את מי אתה מאשים במצב?
"קודם כל כלפי אלו שהחליטו לסגור אותנו ולא נתנו לנו פתרונות איך לפתוח. אין בעיה שסגרו, אנחנו מבינים, עדיף אנשים חיים במקום אנשים חוגגים, אבל מה עכשיו? הצענו אין ספור פתרונות, איך אפשר לפתוח את הענף, אבל פשוט לא מקשיבים לנו.
"במקום לדבר איתנו ישירות, מדברים איתנו דרך התקשורת. זה רציני? תנו לנו, ונוכל לספק פתרונות שיענו לכל הדרישות. יש לי אולם אחד 1,300 מ"ר ומרפסת עוד 600 מ"ר. זה כמעט 2,000 מ"ר. אתה יודע כמה דברים אפשר לעשות שם בלי לסכן איש?".
המדינה עזרה לכם עד כה במשהו?
"אפס תשובות, אפס פיצויים, אפס מענקים. אולי אולמות קטנים קיבלו משהו, אבל עם המחזור שלנו, לא קיבלנו כלום. אני לא סומך על המדינה. ב-1 ביוני אני פותח וחוזר לשלם משכורות, זה יעלה לי, תהיה שנה קשה, אבל אין לי ברירה".
אתה לא פוחד לשבות רעב בחום הזה?
"יותר מפחידה ההתעלמות ואי הוודאות. מתעלמים מאיתנו ושולחים אותו לגווע".
פורסם לראשונה: 08:15, 21.05.20