השבוע בהרצאה בכנס פורשים פגשתי אנשים חוששים. פגשתי אנשים ששואלים שאלות ובוחנים מצבים. אנשים שמחפשים תשובות.
לאחר ההרצאה ניגש אלי בחור וסיפר בקול חנוק שהתאלמן לפני כחצי שנה. מאז הוא מנסה לאחות את השברים, להחזיק את הבית מתפקד, לדאוג לצרכיהם של ילדיו ששכלו את אימם וגם לדאוג לעצמו. יחד עם התמודדויותיו הוא עומד לפני פרישה והדבר יוצר אצלו לחצים רבים, גם כלכליים וגם חברתיים.
את תקופת הפנסיה חלם להעביר עם אישתו בטיולים בארץ ובעולם, לתמוך בילדיו שנישאו והקימו משפחה, לחוות את השקט של החיים שאחרי שנות העבודה ולהזדקן בנחת וברוגע. אבל, חלומות לחוד ומציאות לחוד…הוא מתמודד היום עם אובדנה של אישתו, אובדן אם ילדיו, הפרידה שלו ממקום עבודתו והסתגלות חדשה ומאתגרת עם סביבת החיים החדשה שנקרתה בדרכו.
הדמעה הקטנה שנשרה לו על הלחי הרעידה אותי והעציבה מאוד.
הוא הוסיף כי לאחרונה פגש אישה נעימה והיה מעוניין להתחיל איתה קשר חדש. עם כל הכמיהה לקשר חדש ומשהו אופטימי באופק - הוא מבקש לעבור תהליך עם עצמו לעבד את החוויות שעבר ולבוא מוכן יותר אל העתיד.
השיחה איתו היתה מאוד שקטה ונעימה, כמעט מתלחשת. הוא רוצה להיות מאושר ומרגיש שזוהי גם צוואתה של אישתו, ועדיין קיימים בו חששות ופחדים והוא צריך עזרה.
בחיים אנחנו חווים פרידות שחלקן עוברות אותנו בלי משים וחלקן משמעותיות כל כך עד שאינן מאפשרות לנו להתקדם. כל מעבר או שינוי הוא פוטנציאל למשבר אם איננו מטופל כיאות. וכשאני אומרת כיאות אין הכוונה ללכת לאיש מקצוע בהכרח. כוונתי היא למצוא מקום לדבר על החשש, על ההתמודדות. וגם, כשאני אומרת כיאות אני מבהירה שזה כל כך אישי וכל אחד נוהג בדרך הנכונה עבורו.
בכנסי פורשים אני פוגשת אנשים שמרגישים שהדרך שלהם הולכת לאיבוד, שהמחר שלהם מפחיד, מדכא, עמום. אני פוגשת גם אנשים עם תיכנונים וכוונות, עם אש בעיניים ואופטימיות גדולה. אין הבטחה שלמי מהם יהיה המעבר קל יותר, אך ללא ספק שניהם כבר עשו צעד ראשון והגיעו לסדנת פרישה.
יעל חביב - מפגשים ברומו של גיל. הרצאות, סדנאות, ייעוץ זוגי ואישי. ניתן ליצור קשר במייל, בפייסבוק או בטלפון 050-6803313
