נעים להכיר: אנחנו אוכלוסיית הזקנים, הקשישים, המבוגרים, הפנסיונרים. אתם רואים אותנו? יופי. כי אנחנו כאן כבר הרבה שנים. כנראה שלא שמתם לב.
עוד לפני שפרצה מגפת הקורונה חלקנו ישבנו בבידוד. לפעמים לא היה לנו אוכל, שלא לדבר על הקור בחורף או החום הבלתי נסבל בקיץ.
את שכר הדירה שילמנו בקושי מכספי הביטוח הלאומי, לפעמים על חשבון תרופות. עוד לפני שהווירוס פרץ לעולם, ארבעה קירות היו הכלא של חלקנו. היום הם הכלא של כולם.
עד לאחרונה, כשיצאתם בימי שישי לקניות ולבילויים, ישבנו במרפסת הבית וצפינו בכם בעיניים כלות.
אולי לא שמתם לב, אבל אנחנו שם כבר שנים:
עם תוכניות הטלוויזיה שפונות לצעירים והרדיו שמנגן את מה שעור התוף שלנו לא מסוגל לסבול.
עם חנויות הבגדים שמדברות בשפה שלא לוקחת אותנו בחשבון.
עם חברה שרצה כל הזמן קדימה ותמיד ממהרת, עד שלא מספיקה לראות אותנו ולהשקיע בנו.
עם הבנקים שמתאימים את שירותיהם לצעירים, ומותירים אותנו לעמוד הלומי טכנולוגיה מול מכשיר דומם.
עם מרכזי היום שלנו, שנותנים לנו מעט אור ושמחה, שנסגרים מחוסר תקציב.
עם המקומות שלא מונגשים למי שהליכתו אינה קלה וגמישה.
עם חוסר הסבלנות וההערות הציניות על גילנו וזקנתנו.
אז שלום לכם, נעים להכיר: אנחנו כאן כבר הרבה שנים.
אנחנו אוהבים לצחוק ולשיר, גם אם קצת בזיופים. אנחנו אוהבים מוזיקה וריקודים, גם אם זה על הכיסא ורק בתנועות ידיים.
אנחנו יודעים להעריך אוכל טוב ותרבות איכותית. אנחנו קוראים ספרים ועיתונים וגם צופים בתוכניות שמבינות אותנו.
אנחנו מנסים את כוחנו במחשב ובסמארטפון, כי הבנו שרק ככה הנכדים שלנו מתקשרים איתנו.
והאמת? לא נחוץ לנו הרבה. לפעמים חיוך קטן של ילד או מילה טובה של שכן יכולה לעשות לנו את היום. צלחת של עוגיות, שאלת התעניינות, הצעת עזרה קטנה - אין לכם מושג כמה זה ישמח אותנו.
אנחנו רק רוצים להרגיש אהובים. לדעת שרואים אותנו וחושבים עלינו. אנחנו רוצים לדבר, לשאול, לספר, להציף זיכרונות, לאתגר את הראש. ואת כל אלה כל כך קל לספק לנו.
הילדים, הנכדים והנינים שלנו לא גרים בדלת ממול. ולפעמים מערכת היחסים מורכבת מדי. אז נעים להכיר: אנחנו כאן כבר הרבה שנים, ואם תזכו כמונו, גם אתם תהיו פה.
נשמח אם לפעמים תדפקו בדלת, תחייכו אלינו, תביאו לנו עיתון של שבת ותשאלו מה שלומנו. אולי קצת נקטר, אבל אם תקשיבו קצת, זה יעבור לנו.
אז נעים מאוד. אנחנו כאן כבר הרבה שנים.
חבל שאלה הנסיבות, אבל תודה שסוף, סוף אתם רואים אותנו.
אם אתם מכירים קשישים שזקוקים לשיחת עידוד על הקושי וחוסר הוודאות בימי הקורונה, פנו אליי:
יעל חביב, יועצת זוגית ומשפחתית לגיל השלישי. הרצאות, סדנאות ומפגשים ברומו של גיל. 050-6803313
