1. הגבינה עם הבית
איפשהו באמצע שנות ה-60 חזר איש תנובה, משה שטראובר, משליחות באמריקה עם הרעיון של גבינה ישראלית חדשה בשם "קוטג'". את אריזת הקרטון הראשונה עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר (שעיצבו גם שטרות כסף, את סמל המדינה והצבי של הדואר). ככה נולד הבית עם הפרה - המותג הגאוני שמחבר עד היום בין גבינת הקוטג' למשפחתיות, שייכות, ביתיות ולוקאל פטריוטיות ישראלית מתקתקה. במרוצת השנים הפך צריף העץ שוויצרי המקורי לצימר כפרי, והפרה קצת רזתה. בשנת 2003, עם כניסתם של מתחרים לשוק, הוחלט בתנובה למתג את המוצר מחדש. הפרה נעלמה, אבל הבית נשאר. מיותר לציין שגם בלי הפרה, תנובה הביסה את המתחרים.
2. הבית של החיילים
בדצמבר 2017 הוחלט בגלי צה"ל לחזק את הסלוגן של התחנה הצבאית "הבית של החיילים". לצורך כך הוקלט ג'ינגל חדש בכיכובם של עברי לידר ועדן בן זקן. זה עבד מצוין, והזמריר הזה נקלט היטב, בלי קשר לשאלה הנצחית: עד כמה התחנה הזו באמת נועדה לחיילים. אגב, במקביל לניסיון למתג את התחנה הצבאית תחת הסלוגן החדש ישן, יצאה הנחיה בתחנה לא להשתמש במילה גל"צ אלא רק "גלי צה"ל". באותו זמן החלה התחנה לשדר גם מירושלים את "כל מה שקורה עכשיו".
3. הבית הלבן
מאיפה השם "הבית הלבן", וממתי? בסוגייה הזו יש מחלוקת. המבנה המקורי נבנה במשך שמונה שנים, 1792-1800, באבן האקוויה שצבעה לבן. בתחילה הוא נקרא "ארמון הנשיא" או "אחוזת הנשיא". ב-1814 שוקם הבניין אחרי שריפה ונצבע כולו בלבן, כדי לכסות את כתמי השריפה. אבל השם הרשמי ניתן כנראה בשנת 1901 על ידי הנשיא תיאודור רוזוולט, שחרט לראשונה על נייר המכתבים הרשמי את צמד המילים "הבית הלבן". וכל השאר היסטוריה.
4. בית השמש העולה
בניגוד לדעה הרווחת, השיר האלמותי נכתב והושר שנים רבות לפני הביצוע הנפלא של להקת "החיות" בסוף שנות ה-60. ג'ון באאז שרה אותו ב-1960 וגם בוב דילן, אבל ההקלטה הראשונה היתה ב-1934 של קלרנס אשלי וג'ון פוסטר. בית השמש העולה, שנקרא גם 'בלוז השמש העולה', הוא פולק רוק אמריקאי המספר את סיפורו של בית בושת מפוקפק בניו אורלינס. לא נעים, אבל לא נורא. השיר זכה לשינוי מילים, גם כדי לעדן או לרכך את הקונוטציה הלא סימפטית. כך גם בגירסה העברית, "רחוק רחוק מכאן", בביצוע אריק איינשטיין ולהקת האיינשטינים, שהפך לשיר אהבה וגעגועים לבית.
5. הבית בבלפור
השם האמיתי של "הבית בבלפור" הוא בית אגיון, על שמו של אדוארד אגיון, מעשירי אלכסנדריה, שהמדינה רכשה את ביתו בשנת 1952, תחילה עבור שרי החוץ, ומאז 1974 הפך הבית בשכונת טלביה על גבול רחביה למעון הרשמי של ראשי הממשלה. מאז עבר שיפוצים ושיפורים, וסביבו נבנו חומה ואמצעי אבטחה. צמד המילים "הבית בבלפור" הפך לאייקון בגלל משפחת נתניהו, ובחודשים האחרונים, בצדק או שלא בצדק, הוא הפך לסמל הנהנתנות, הניתוק, האטימות והשלטון המושחת.